כך להישאר לעולם

את הרעיון לפתוח בלוג שאבתי מקריאה בספר "כך להישאר לעולם" מאת הסופר והמשורר יונה אלון. הספר ניתן לי במתנה מקרוב משפחה של יונה, ואני מודה שלא הכרתי את האיש ופועלו עד כה. ופתאום - עולם מלא ועשיר נגלה לפניי. איזה גילוי מרומם נפש ורוח.

בכריכת הספר כתוב, בין השאר: "'כך להישאר לעולם' מזמין אותנו לפקוח חושים, להגמיש רגש, לקרוא לאט ולהשיק יחד קלאסיקה חדשה".

הספר מורכב מקטעים יומניים, שמציירים דיוקן של איש מיוחד מאוד, שמעניק לקוראיו מניסיון חייו. והכתיבה האישית כל כך, החיה כל כך, מאוד מקרבת אותי אל האיש הזה. האיש שבעת כתיבת הספר הוא בן למעלה משבעים, איש שיש לו מנהג יומיומי ללכת לספרייה הלאומית בירושלים ובשקט לקרוא ולכתוב.

כתיבתו של יונה אלון היא בגובה העיניים, בשפה ישירה וכנה. הוא כותב על דברים שמשמחים אותו ודברים שמטרידים אותו. על העולם סביבו ועל ענייני הלב. על השראה וכתיבה וזיקנה. באופן פשוט ונוגע.

הנה כמה טעימות מן הספר:

"תמיד פחדתי לגעת. הייתי תחת הסתכלות ביקורתית חדה של אמי, שפחדה שמא תיחשף בחוסר יכולתה ובנחיתותה, והתבוננה בי בעיניים חדות כדי לגלות כל סימן חולשה שיחשוף אותי. היא העבירה אלי את כל פחדיה בשלמות. רק כשהתחבאתי בין הספרים לא נחשפו חולשותי לעיניים הדוקרות כתער. אמי התרחקה בינתיים. הילדות התרחקה. העיניים הבולשות של הקבוצה, של הקיבוץ. העיניים שדקרו אותי עד עפר. הרמתי ראש. יפה (אשתו של המחבר, ט.ו) אחזה בידי והדריכה אותי. אט אט שכחתי את העיניים הנעוצות בי. התחלתי להתבונן סביבי. לגעת. הפחד נחלש לאט. הבוקר קמתי צמא למגע. אולי עם זיכרון השיר הקצר שכתבתי אתמול. כולי הייתי ידיים ממששות ועיניים מתבוננות. הנער שלא הייתי מעולם, הילד מנותק המגע, נולד מחדש, לגעת בכל היקום." (עמ' 27-28)

"גם אם אדם אינו עושה דבר מלבד קיום פסיבי ופעולות של שגרה - עצם קיומו, בתנאי שחושיו ושכלו עמו - פירושו צבירת ניסיון חיים והתגברות כושר ההתנגדות למוות. לכן עצם הקיום הוא צבירת ערך מוסף. גם אם איש לא יכירני ואיש לא ידע מי אני - גם אז אמשיך להיות חור שחור, צובר ידע ואנרגיה בתוכי." (עמ' 100)

"קשה להיות שני בני אדם בגוף אחד. אני מסתובב במרכול וחוזר משם אזרח בעל משפחה. מוטלת עלי החובה לדאוג למשפחתי ולדאוג לקיומה. אחר כך, בדרך לספרייה, אני הופך לציפור המנסה לעוף. אני פורק מעלי את נטל החיים הכבד בעזרת מילים הנהפכות לכלי ניתוח והתוויית דרך. אט אט אני מתרומם ונהפך מאזרח הולך בתלם למשקיף אוורירי על העולם. את דמותי זאת, השנייה, אין איש רואה מלבדי. היא מרחפת זמן מה בחלל, ואחר כך חוזרת לביתה. ודמות האזרח הנושא בעול ובעל הזכויות חוזרת. מעוף החלל הוא קצר, אבל הוא דרך שבה מוצאת הנפש את ביתה." (עמ' 128-129)

"לאן אני הולך? אני הולך אל החיים. מהם החיים? איני יודע בדיוק. ומה אני כן יודע? אני יודע כמה מעט דרוש לאושר. רק שמש ושמים כחולים, גוף שאפשר לשאתו, ומטרה רחוקה ויציבה שאתה פוסע לקראתה יום יום." (עמ' 152-153)

כך להישאר לעולם / יונה אלון

הוצאת תשע נשמות, 2018

עורך ומוציא לאור: אוריאל קון

קישור לרכישה