בשעה טובה יצא לאור ספר שיריי השביעי – שמחה קטנה. יש בו 58 שירים (ועוד כמה שירים קצרצרים כמוטו לכל שער) שכונסו ב-82 עמודי ספר, שהוצאתי לאור לראשונה בהוצאה עצמית – תחת המותג של "קפל" – כתב עת מקוון לשירה שייסדתי וערכתי בעבר. זו התרגשות גדולה להוציא לאור לבד ובמותג משלי. החלטה זו לא התקבלה בקלוּת. עוד כשכתב העת היה פעיל (כרגע הוא לא, אבל אולי מתישהו אחדש פעילותו) עלה לי הרעיון להוציא ספר ב"קפל", אולם לא הייתי עדיין מוכנה לעשות זאת.
זה לא דבר יוצא דופן שכתב עת ספרותי מוציא לאור ספרים. להבדיל מאחרים, היוזמה שלי היא פרטית ואתר קפל כבר לא פעיל זמן מה (היה פעיל שנתיים). ועדיין, תהליך ההוצאה במיתוג "קפל", שאיני יודעת לאן עוד יתגלגל (אולי בעתיד אוציא לאור ספרים לאחרים/ות בהוצאת קפל? לא יודעת עדיין), מעורר בי חדווה שלא פגשתי באותה מידה בהוצאות לאור של ספריי בהוצאות לאור מוכרות קודם לכן.
היצירה המטופלת על ידי אנשי ונשות מקצוע שאני בוחרת, עם קבלת החלטות מלאה לגבי איך הספר ייראה ואיך ישווק, עם שליטה בכל מיני היבטים שבעבר הופקעו ממני ובלוח זמנים שאני אחראית עליו – היא יצירה שהיא מאה אחוז הלב שלי ועל כך אני שמחה.
את החלטה להוציא לאור ספר שירה חדש קיבלתי באוגוסט שנה שעברה. הצטברו מעל מאתיים שירים שכתבתי מאוגוסט 2020 עד אוגוסט 2022. ליקטתי שירים שאהבתי וסידרתי וערכתי את הקובץ לעצמי. בספטמבר פניתי למשורר רון דהן והוא עבר על העריכה שלי ונתן לי הערות חשובות. באוקטובר שלחתי אותו להוצאה ובמאי השנה החלטתי למשוך אותו ולהוציא לבד. כך שהספר החדש שלי מסכם כמעט שנה של היערכות ושנתיים קודמות של כתיבת שירים. זהו ספר צנוע שהוא זיקוק של תקופה.
כמו שגיליתי בפיסקה הקודמת, לא מייד החלטתי להוציא לאור עצמאית. שלחתי את כתב היד של "שמחה קטנה" בחודש אוקטובר האחרון להוצאה לאור מוכרת ודי נחשבת בעולם השירה (הפעם מתוך רצון להתחדש, לא פניתי להוצאת "עמדה" בה פרסמתי את שני ספריי האחרונים), ולאחר שלושה חודשים התקבלתי אליה. אולם החל ממועד ההתקבלות בינואר השנה, לא הייתה התקדמות לחוזה וכך עברו עוד ארבעה חודשים, עם תחושה שאני רודפת אחרי ההוצאה. באמצע חודש מאי השנה, לקראת תאריך יומולדתי, החלטתי לא להמתין להוצאה לאור הזו. הבנתי שהיא לא תספק לי את כל מה שאני רוצה - בעיקר עמידה בלוח זמנים שלי (כששלחתי את הקובץ באוקטובר שנה שעברה, הרצון שלי היה שהספר ייצא לאור בקיץ, כלומר עכשיו).
ה"חיכיון" הזה להתקבלות, להסכם או להפקה, הוא לא חריג בימינו. חווים אותו כותבים וכותבות רבים ורבות, ששולחים כתבי יד להוצאות לאור מוכרות בתחום השירה כיום. אני יודעת זאת הן ממידע שאני מקבלת מחברים/ות משוררים/ות והן מנערכים/ות שאני מפנה לשלוח את כתבי היד שלהם להוצאות פעילות ונחשבות בתחום השירה. נדמה כי יש עומס רב על ההוצאות לאור. חלקן לא עומדות בעומס ומטפלות בפניות אליהן לאט מאוד, וגם לאחר ההתקבלות לוקח המון זמן ממועד חתימת החוזה עד ליציאה לאור של הספר עצמו. בקיצור, ההחלטה לא להמתין שיתפנו אליי הובילה אותי למסקנה, שיש לי הזדמנות להגשים את החלום ששמתי במגירה והוא להוציא לאור את הספר שלי בעצמי.
אני מאמינה ומקווה, לפי מה שראיתי שקרה עם ספריי הקודמים, שקוראים יגיעו אליי. אני בוחרת להאמין ולקוות שאת העותקים שאני מדפיסה במהדורה צנועה, ירכשו ממני, גם אם טיפין טיפין. אני מביטה על מה שקורה מסביב ובוחרת לפסוע בדרך השקטה והסולידית. אני מפחיתה ציפיות, כדי להיות מרוכזת במה שכן קורה, שכן עובד, עבורי.
באופן טבעי, יש חששות עם "לידת" הספר. ההכרה ששוב אני מגישה לעולם את שיריי החשופים, לפחות בקנה מידה שלי. כל פעם מחדש זהו תהליך לא פשוט, עם עליות ומורדות. אולם בשורה התחתונה הקשיים מתגמדים מול השמחה שבפרסום ספר.
ויש משהו שקשור להפצה שאני רוצה לספר עליו: כפי שעשיתי עם ספריי הקודמים – הספר "שמחה קטנה" יעלה בעוד כמה חודשים לקריאה ולהורדה חינמית בפורמט פידיאפ באתר שלי. המעשה הזה לא שכיח, יש לציין. הניסיון עם הקבצים שהעליתי לאתר (של חמישה ספרים מתוך שישה) לימד אותי שאנשים רבים נחשפים כך לשירה שלי.
כמה תודות לפני סיום: למשפחתי הנהדרת על התמיכה המתמשכת ביצירתי, לרון דהן (משורר, סופר ועורך מצויין) על הליווי בעריכה, לשימי שיידר על דימוי מהמם לכריכה (זהו שיתוף פעולה שני שלנו בספריי), לסטודיו עפעף על ניקוד, עימוד, עיצוב וטיפול מול בית הדפוס, לחברים ולחברות שהיו ועודם בקשר ותמכו בי מאחורי הקלעים. ותודה לכל הקוראים והקוראות אותי כאן ובכלל.
מוזמנים ומוזמנות לפנות אליי לרכישת הספר בהודעה לוואטסאפ שלי: 050-5424350 או למייל: weisstali@walla.com
ולסיום, שיר מתוך הספר, שממנו לקוח שם הספר:
שמחות קטנות
בִּזְהִירוּת, אָנָּא
אַל תַּבְהִילוּ אוֹתִי
כְּשֶׁאֲנִי שְׁקוּעָה בַּחֹשֶׁךְ.
לְאַט, כְּמוֹ זְרִיחָה רַכָּה
בְּיוֹם סְתָוִי, הַקִּישׁוּ
עַל דַּלְתִּי.
תְּנוּ לִי זְמַן לְהַבִּיט בָּכֶן,
לִבְטֹחַ. שֶׁאֵינְכֶן טָעוּת,
שֶׁאֵינְכֶן מְזִמָּה
לְרוֹמֵם וְאָז לִנְטֹשׁ
אוֹתִי, הֲלוּמָה.
בִּרְגִישׁוּת קִרְבוּ אֵלַי,
חַמּוֹת, קוֹרְצוֹת, יָפוֹת.
בּוֹאוּ אֵלַי וְהִשָּׁאֲרוּ עִמִּי
קְצָת, שְׂמָחוֹת קְטַנּוֹת.