נורית זרחי - שיר
- טלי וייס
- 10 במרץ 2017
- זמן קריאה 1 דקות
מה היא אומרת לי
אֲנִי מְלַפֶּפֶת אוֹתָךְ
בִּזְהִירוּת שֶׁלֹּא לְהִפָּצַע
סוֹתֶמֶת אָזְנַיִם
שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ אוֹתָךְ הוֹמֶמֶת
לִי
אַתְּ הַדַּיֶּרֶת שֶׁלִּי
אוֹ אֲנִי הַדַּיֶּרֶת שֶׁלָּךְ
שִׂימִי לֵב יַקִּירָה אִם פַּעַם
הָיוּ בֵּינֵינוּ קִירוֹת,
עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מְעֻרְבָּבוֹת
יַחַד, יֵשׁ לִי בְּרֵרָה? בַּדִּירָה הָרֵיקָה
לְכָל זָוִית שֶׁאֶפְנֶה אֲנִי מְסוֹבֶבֶת אוֹתָהּ
וְנוֹפְלוֹת חוֹמוֹת הַקַּקְטוּס שֶׁלָּהּ
וְנִפְתָּח לְפָנַי פְּנִים פְּנִים תְּהוֹמָהּ
רַךְ וְנָעִים הִיא מְפַתָּה אוֹתִי
לִפֹּל בְּחֵיקָהּ, אֵיךְ אֲסָרֵב
וַאֲנִי מְכוּרָה לָהּ
מַעֲלָה אֶת הַקְּטֹרֶת בַּקָּנֶה הַבּוֹעֵר שֶׁל עַצְמִי.
תגובות