top of page

מירי גלעד – שלושה שירים

  • טלי וייס
  • 26 באוג׳ 2018
  • זמן קריאה 1 דקות

שיחת דקלים

שִׂיחָה יוֹמִית עִם רוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם -

אוּלַי דְּרָשָׁה, אוּלַי שְׁאֵלָה שֶׁל מַעְלָה,

אוּלַי זוֹ קְרִיאָה, אוּלַי שִׂיחָה עַל דָא וְעַל הָא,

אוֹ תְּפִלַּת הַגְּבָהִים.

הַדְּקָלִים, מֵעוֹלָם לֹא רָאוּ תְּהוֹמוֹת

וְלֹא אֶת רַגְלֵינוּ הַמְּדַשְׁדְּשׁוֹת בִּשְׁבִיל כָּבוּשׁ

בּוֹ כֻּלָּנוּ דְּבֵקִים

כְּאִלּוּ עָלִינוּ זֶה עַתָּה מֵהַבּוֹר

וְלַפִּידִים בְּיָדֵינוּ

מְגַשְּׁשִׁים אַחַר סִימָנִים שֶׁל צַמֶּרֶת אֶפְשָׁרִית

וְדִבּוּר שֶׁל עָנָן

ההר היה מואר

לָכֵן קָרַבְנוּ.

לֹא שִׁעַרְנוּ כִּי קוֹלוֹת חֲרֵבִים נִטְמְנוּ בְּקִרְבּוֹ,

לא הֵבַנּוּ כִּי צְעָדֵינוּ טוֹפְפוּ עַל פִּי מַיִם קְדוּמִים,

שֶׁעֵינֵינוּ טְרוּדוֹת בַּאֲבָנִים וּבַזּוֹחֲלִים

שֶׁחִפְּשׂוּ מַחֲסֶה כָּמוֹנוּ.

אֵיךְ נֵדַע מָתַי יִפְרֹץ הַקִּלּוּחַ הָרִאשׁוֹן

וּלְאָן נִמָּלֵט כְּשֶׁכֶּרְסֶנוּ מָלְאָה עֲלָטָה

וְגוּפֵינוּ קוֹרֵס מֵרֹב צִפִּיּוֹת

לוּ יָכֹלְנוּ לְהַבְחִין בְּנָתִיב הֶכְרֵחִי

כַּחַיּוֹת הַיּוֹדְעוֹת אֶת מְקוֹם הַמַּיִם כְּשֶׁהֵן מֵרִיחוֹת סַכָּנָה,

כְּשֶׁהֵן דּוֹהֲרוֹת חֲזָרָה אֶל הַחַיִּים בְּכָל כֹּחָן

לוּ יָדַעְנוּ לְהִתְכַּנֵּס אֶל הָהָר הַפְּנִימִי

לִשְׁמֹעַ בּוֹ שׁוֹפָר,

לִרְאוֹת אוֹר

הַמֵּבִיס אֶת הַסְּבַךְ וְאֶת הַפַּחַד

בשעה זו

מַה עֹשֶׂה הָעוֹלָם בְּשָׁעָה זוֹ כְּשֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה

בִּלְתִּי יְדוּעָה לוֹ,

לְרֶגַע דּוֹפֵק בַּחַלּוֹנִי כְּאִלּוּ אָבַד לוֹ יָרֵחַ,

מְדַמֶּה כִּי יֵשׁ בְּיָדִי לִמְסֹר לוֹ כַּדּוּר בְּדֹלַח

לְרֶגַע נוֹטֵל מִמֶּנִּי אֶת מַמָשׁוּת הַנְּשִׁימוֹת

וּמוֹלִיךְ אוֹתִי אֶל שָׁרָשַׁי הַחֲשׁוּכִים,

נוֹדֵד עִמִּי אֶל תְהוֹם מַבְהִיקָה

וַאֲנִי אַחֲרָיו, יוֹלֶדֶת יְרָחִים לְלֵילוֹת מְשֶּׁלִּי

וּמְפַזֶּרֶת לְעַצְמִי נוֹצוֹת וּפֵרוּרֵי אוֹר

לְסַמֵּן נָתִיב לַבֹּקֶר שֶׁיָּקִיץ

וְכֻלּוֹ פְּרִי וּמִלִּים שֶׁל לֵדָה

Comments


שירים
ראיון עם משורר/ת
שירה צעירה
שירה מתורגמת
bottom of page