אביב חזק – שלושה שירים

חצב בא סתיו

פְּרִיחַת הַחֲצָבִים

בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל

מַנְצִיחָה בִּי

אֶת הַכְּמִיהָה

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה

מִתּוֹךְ דִּמְמַת

הָרֶחֶם הַסְּתָוִי

בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם

אֲנִי מִתְּאֲוָה

לָדַעַת הַאִם זוֹ אַהֲבָה אוֹ טֵרוּף כָּךְ אוֹ כָּךְ אֵינֶנִּי

רוֹצָה לְהַחְלִים

באה בחשבון

כַּמָּה זְמַן נוֹתָר

לִי עַד שֶׁאֶרְאֶה

אֶת הָאוֹר בַּקָּצֶה

שָׁלוֹשׁ שָׁנִים חָלְפוּ בִּכְמִיהוֹת שְׁבוּרוֹת

נוֹתְרוּ לִי אַרְבַּע שָׁנִים

לַעֲבֹד אוֹתְךָ כְּמוֹ

שֶׁיַּעֲקֹב עָבַד אֵצֶל לָבָן

בַּעֲבוּר רָחֵל בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה

עַד אָז יִוָּלְדוּ מַחְזוֹרֵי כּוֹכָבִים

וְיָרֵחַ לֹא יִכְבֶּה

פיסת נייר

לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת

מְשׁוֹרֵר

כְּדֵי לִרְאוֹת עֲנָנִים

עַל פִּסַּת נְיָר

וְגֶשֶׁם

עַל פִּסַּת נְיָר

וְשֶׁמֶשׁ

עַל פִּסַּת נְיָר

וְעֵץ

עַל פִּסַּת נְיָר

וְדָם

עַל פִּסַּת נְיָר

וְאָדָם

עַל פִּסַּת נְיָר

וַאֲדָמָה

עַל פִּסַּת נְיָר

וְאַהֲבָה

עַל פִּסַּת נְיָר

וֶאֱלֹהִים