אורי תורן – שלושה שירים

*

נְזוּפִים כִּנְזִירִים שֶׁהֵפֵרוּ נֵזֶר פְּרִישׁוּת

מַבָּטֵינוּ שֻׁלְּחוּ זֶה בָּזוֹ בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת אֲדִישׁוּת

לַהֲדֹף אֶת פְּלִישַׁת הַבְּרִיּוֹת וּדְבָרָם רְווּי הַטִּפְּשׁוּת

שֶׁנִּקֵּב אֶת כַּדּוּר פְּרִיחָתָהּ הַמָּתוֹק שֶׁל הָאִי-מַמָּשׁוּת

*

קוֹל בּוֹקֵעַ מִן הַמַּכְשִׁיר וּמוֹרֶה לִי לְתַקֵּן אֶת דְּרָכַי

סִפַּרְתִּי לְאָן אֶרְצֶה לְהַגִּיעַ וְלֹא סִפַּרְתִּי עָלַי

הוּא רוֹאֶה וּמַבְחִין בֵּין דְּרָכִים טוֹבוֹת וּפָחוֹת

מְחַשֵּׁב מָתַי עָדִיף לְהַמְשִׁיךְ וּמָתַי כְּדַאי לִפְנוֹת

אִלּוּ יָכֹלְתִּי אֲנִי כָּךְ לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת

הָיִיתִי בְּלִי סָפֵק מַכְשִׁיר מֻצְלָח מְאוֹד

*

גֶּשֶׁם מְנַגֵּן חַיִּים עַל גַּג הַמְּכוֹנִית

כְּמוֹ הָאֱלֹהַּ הַמַּמְטִיר כְּשֶׁאֲנִי עֲטוּף טַלִּית

צִינוֹק שְׁלוֹשָׁה מֶטֶר מְעֻקָּב

כָּלוּא וּמְבֻדָּד בְּרַעַשׁ רַב

חוֹלֵם וּמִתְנַחֵם אֵצֵא אֵלָיו

מֵעֵבֶר לוֹ שׁוֹכְנוֹת עֵינַיִךְ חוּם זָהָב