יונתן ברג - שיר

יותר מדי

לְעִתִּים אֲנַחְנוּ מֻפְתָּעִים, אוֹחֲזִים אֶת הַחֹמֶר בְּיָדַיִם מְבֹהָלוֹת

דּוֹחֲסִים אוֹתוֹ לַכִּיסִים, נוֹגְעִים בּוֹ שׁוּב וְשׁוּב

כְּמוֹ מְשַׁכְנְעִים דְּמוּת רְחוֹקָה שֶׁכָּל זֶה קַיָּם, מָלֵא בְּעַצְמוֹ.

דְּבָרִים רַבִּים מַרְפִּים אֶת הָאֲחִיזָה, סִירֶנָה,

מַהֲלֻמָּה אַחַת שֶׁל פַּטִּישׁ רָחוֹק, קוֹל חַיָּה הַפּוֹגֶשֶׁת בִּבְדִידוּת,

חֲדִירָה שֶׁל אַקְלִים קָרִיר לְמָה שֶׁהָיָה יוֹם קַיִץ.

הַצּוּרָה הַמְּשֻׁכְלֶלֶת בְּיוֹתֵר הִיא הַמַּגָּע בָּאַחֵר.

שְׁנַיִם שֶׁמַּעֲנִיקִים לְעַצְמָם הֲפוּגָה

מְחַזְּקִים זֶה אֶת זֶה בְּהַבְטָחוֹת כְּבֵדוֹת עַל הֶעָתִיד

מוֹזְגִים זֶה לְתוֹךְ זֶה אֹמֶץ, מוּכָנִים לָצֵאת לַסְּעָרָה בִּמְעִיל חַם.

אֲבָל סוֹפוֹ שֶׁל הַחֹמֶר, כָּל חֹמֶר, לְהִתְעַיֵּף.

צְעַדִים אִטִּיִים, חֲדָרִים טְחוּבִים, עוֹד וָעוֹד בַּדִּים.

מוּטָב לִבְטֹחַ בְּדָבָר אַחֵר, לָגַעַת בְּמַשֶּׁהוּ מִסֵּדֶר שׁוֹנֶה

לְמָלֵא אֶת הַכִּיסִים בְּדָבָר רֵיק לְגַמְרֵי:

הַחֲרָדָה, הַבֶּהָלָה, הַהִשְׁתַּנְּקוּת:

כָּל אוֹתָם טְקָסִים שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הַמְּלֵאָה, מְלֵאָה מִדַּי.