יחיאל חזק – שלושה שירים

האלומה והמוות

נְחִילֵי הַמָּוֶת שֶׁל הָעֲפִיפוֹנִים פָּשְׁטוּ בַּשָּׂדוֹת

וְכִילוּ אֶת כָּל מָה שֶׁנּוֹתָר מִשְּׁאֵרִיּוֹת הָאָבִיב,

עַד כִּי הָאֲדָמָה הִשְׁחִירָה מֵרֹב מָוֶת

וְאֵין יוֹתֵר חִטָּה וְאֵין שְׂעוֹרָה

וְאֵין פְּרִי וְאֵין יֶרֶק,

וְאֵין שׁוּם חַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

וְאֵין יְלָדִים מְשַׂחֲקִים בַּעֲפִיפוֹנִים

עַל פְּנֵי הָאֲפַרִים הַיְּרֻקִּים

וְרַק מַנְגִּינָה אַחַת כְּבֵדָה

שֶׁל רְבִיעִיַּת מֵיתָרִים

עַל אֲלֻמָּה וּמָוֶת

מִמְּשִׁיכָה לְהִתְנַגֵן

וּלְהָעִיד עַל אַהֲבָה אַחַת גְּדוֹלָה

שֶׁשָּׁקְעָה בְּאַדְמַת הַמִּדְבָּר,

וַאֲפִלּוּ הַחִטָּה עוֹד בְּטֶרֶם נִשְׁתָבְּלָה

כְּבָר נִדְכְּאָה עַד עָפָר שָׁחֹר וְדַק

*

כָּל הַלַּיְלָה הָפְכוּ הַמַּחְשָׁבוֹת אֶת נִשְׁמָתִי

וְחֵרְפוּהַ בְּמַחְרֵשׁוֹת בְּטּוּרִיוֹת וּבְמָקוֹשִׁים

עַד כִּי לֹא נִשְׁאֲרָה בָּהּ חֶלְקָה טוֹבָה שֶׁלֹּא הָיְתָה

זְרוּעָה קוֹצִים וְדָרְדָרִים וִילָלוֹת תַּנִּים

וּבַבֹּקֶר הַחַם הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרְפָה אֶת אַדְמָתִי

*

בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר כְּשֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר

מִתְעוֹרֶרֶת אִתִּי הַתְּשׁוּקָה אֵלַיִךְ

כְּשֶׁאַתְּ רוֹקֶדֶת מוּל שְׁאֵרִיּוֹת הַיָּרֵחַ

וַאֲנִי רַק מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁכִּים אוֹתָךְ אֵלַי

כְּדֵי שֶׁאֶטְבֹּל עִמָּךְ בְּשִׂמְחַת הַטֶּבַע הַצּוֹהֵל