נטלי תורג'מן – שני שירים

*

מָה שֶׁהָיָה גּוּפִי:

קַוִּים שְׁחֹרִים מְסֻמָּנִים בְּפֶחָם.

שְׂרִידֵי חוֹמָה.

קָמֵעַ לַהֲגַנָּה מִפְּנֵי נְחָשִׁים.

שֶׁקֶר מִלּוּט.

יָדַעְתִּי אֶת כָּל הַהֲבָלִים

חָשַׁבְתִּי שֶׁאִם אֵין הֶמְשֵׁךְ לְגוּפִי – יוּמַת.

כִּי מַהוּ גּוּף?

עַמּוּד תּוֹמֵךְ שֶׁל הַקִּיּוּם.

*

שְׁמוֹנָה שְׁבוּעוֹת אֵינְסוֹף

הָיִיתָ בְּתוֹכִי בֵּית מִקְדָּשׁ חָרֵב.

מַתְאִים לְגִיל הַהֵרָיוֹן אַךְ לֹא נִרְאָה דֹּפֶק.

צָרוּר בִּצְרוֹר שְׂפָתַי, יָתוֹם וּמִתְפַּיֵּס.

נוֹכְחוּתְךָ כְּנָפַיִם, מְבַקֶּשֶׁת בְּרִית עַתִּיקָה שֶׁל אֵם וּבֵן.

גּוּפִי מִשְׁתַּטֵּחַ כָּל כֻּלּוֹ לִשְׁפֹּךְ אוֹתְךָ כָּעֵת. לְרוֹקֵן.

רַחְמִי תְּפִלָּה מְכֻוֶּצֶת אֲבָל יָדִי פְּרוּשָׂה כָּל הַיּוֹם

בּוֹא אֵלַי. בּוֹא.

בְּחַיֶּיךָ יוֹתֵר מִבְּמוֹתְךָ.

לֹא נִזְכֶּה לָגַעַת תְּכֵלֶת בְּאַרְגָּמָן?

וָאַתִּירֶהוּ.