נעם רחמילביץ' – שלושה שירים

*

גּוּף מִתְקַשֵּׁת לְרִיצָה מַפְנֶה גַּב לַצְּעָרִים

יָרֵחַ יוֹרֵד וְעוֹלֶה כַּיָּמִים הַנּוֹקְפִים נוֹפִים

מִתְחַלְּפִים אַךְ אַתָּה אֵינְךָ עֵר לָהֶם אֵינְךָ

עֹוֹצֵר עַד שֶׁכֹּחוֹתֶיךָ כָּלִים רַק אָז נִפְנֶה

לַמַּכְתֵּשִׁים הַבּוֹעֲרִים שׁוֹמֵעַ אֶת צִוְחַת

הָעוֹף הַדּוֹרֵס מַכָּה בְּצַמְרוֹת הַבְּרוֹשִׁים

נֹוֹכָחַ כִּי כָּל הַזְּמָן הַזֶּה רַצְתָּ בְּמַעְגָּלִים

מֻשְׁלָמִים כְּהִלָּה מִתְפַּשֶּׁטֶת שֶׁל זִכָּרוֹן

שֶׁהִשְׁלַכְתָּ לַיָּם וְהָעֶצֶב אֵינֶנּוּ כַּלֵּה

*

תְּכוּנָה בַּבַּיִת: דְּלָתוֹת נִטְרָקוֹת, קָפֶה גּוֹלֵשׁ,

סְפָרִים מִתְהַפְּכִים מִצַּד אֶל צַד, נִשָּׂאִים עַל

פָלַנְקְס אֲחֵיהֶם. גַּם הָאָבָק עַל טַבְּעוֹת הַשָּׁנִים

שֶׁקָּפְאוּ בִּנְהָמַת מַסּוֹר רָחוֹק בָּא וְהוֹלֵךְ כְּגַלִּים.

רַק הַנְּפָשׁוֹת הַפְּלוּמִיוֹת שֶׁלָּנוּ נוֹתָרוֹת כְּפִי שֶׁהֵן:

מְנַתְּרוֹת גָּבוֹהַ, מֻפְתָּעוֹת מִכֹּחַ הַכֹּבֶד.

*

מַשַּׁב רוּחַ מַרְעִיד טִיפּוֹת זִיכָּרוֹן;

מַבָּטִים מִתְאַבְּכִים בְּלִי קוֹל

כְּשׁוֹבַל מָטוֹס מִתְרַחֵק.

הַכְּאֵב כְּמוֹ חֲתוּל רְחוֹב:

נוֹפֵל תָּמִיד עַל הָרַגְלַיִם,

מִתְרַבֶּה בַּלֵּילוֹת, מְטַפֵּס

בְּכַפּוֹת רַכּוֹת בְּמַעֲלֶה וְרִידֶיךָ

בֹּאֲכָה הַמַּכְתֵּשׁ הַגָּדוֹל.