סיגל זהבי – שני שירים
29 באוק׳ 2017
זמן קריאה 1 דקות
מה באמת
אֵין לָדַעַת מַה
בֶּאֱמֶת מִתְחוֹלֵל.
עֵץ הַתָּמָר, לְדֻגְמָה, הוּא
שִׁיר הַלֵּל לִזְקִיפוּת קוֹמָה.
אִישׁ לֹא הֻטְרַד
כְּשֶׁחִפּוּשִׁית אַחַת תְּמִימָה
הִטִּילָה בּוֹ בֵּיצִים.
אִישׁ לֹא נִפְחַד
כְּשֶׁזְחָלִים קְטַנִּים רַעַבְתָנִים
כִּרְסְמוּ בִּדְמָמָה אֶת מֵעָיו
וּפָלְשׁוּ לַשְּׁכֵנִים.
וְאִישׁ לֹא הֵבִין אֵיךְ
יוֹם אֶחָד
קָרְסוּ
שְׁלוֹשָׁה עֲצֵי תָּמָר
בָּזֶה
אַחַר
זֶה
פְּעוּרֵי גֶּזַע, מֻכֵּי פְּלִיאָה,
עַל אַדְמַת-הַהֶפְקֵר
שֶׁלָּנוּ.
הנחיות לכתיבת שירה
א.
שִׁירָה צְרִיכָה לִהְיוֹת מְדַבֶּרֶת.
כְּשְהִיא מְהַרְהֶרֶת, הִיא לְעַצְמָהּ.
כְּמוֹ עַכְשָׁיו. לְעַצְמִי.
ב.
שִׁירָה צְרִיכָה לְהַשְׁקוֹת
כְּדֵי לְהַצְמִיא.
ג.
שִׁירָה צְרִיכָה לְהָעִיד
עַל הָעוֹלָם הָכִי פְּנִימִי
וּלְהַרְעִיד אֶת עוֹלָמוֹ
שֶׁל מִי


תגובות