עדי תשרי – שלושה שירים

מכחול

הָעוֹלָם גָּדוֹל לִי עַל הָרֹאשׁ

וְהָרֹאשׁ מִסְתּוֹבֵב

מְבַקֶּשֶׁת לֹא לִמְדֹד שׁוּב

אֶת כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת הַלַּיְלָה

אֲבָל הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלִּי נָעָה

כְּמוֹ גּוּף שֶׁנּוֹגְעִים בּוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

לֹא רוֹצָה לְהַפְסִיק

לֹא רוֹצָה אַף פַּעַם לְהַפְסִיק

לֹא לָנוּחַ בַּיָּד שֶׁל אַף אֶחָד

לְהַמְשִׁיךְ לְהֵאָחֵז בָּרֶגֶשׁ

הַמְּשׁוֹטֵט כְּמִכְחוֹל; מוֹרֵחַ שָׁמַיִם

בַּמָּקוֹם שֶׁכּוֹאֵב.

טטריס

אֲנִי בְּבַיִת שָׁאַף פַּעַם לֹא נִמְצָא בַּבַּיִת

אֵלּוּ רַק רְהִיטִים זָזִים

עֲנָקִים מְשַׂחֲקִים עִם הַחַיִּים שֶׁלִּי טֶטְרִיס

וַאֲנִי

נוֹפֶלֶת בֶּחָרִיץ הַלֹּא נָכוֹן

כְּבֵדָה, לֹא זָזָה מַסְפִּיק מַהֵר

בִּזְמַן שֶׁהַמִּשְׂחָק שֶׁלִּי גּוֹמֵר

הַשִּׂיחָה שֶׁלִּי לֹא נֶהֱנֵית

אָז הִיא מְתַקְשֶׁרֶת שׁוּב.

מקופלת

תִּחְיִי אֶת חַיַּיִךְ כְּמוֹ אַרְמוֹן קְלָפִים

כָּל שְׁאִיפָה הִיא עוֹד קוֹמָה

כְּשֶׁאַתְּ מִתְהַלֶּכֶת בָּרְחוֹב

מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ מָרְלִין מוֹנְרוֹ, דְּעִי

שֶׁכָּל תְּנוּעָה עֲלוּלָה לְפָרֵק אוֹתָךְ

רְגָעִים בָּהֶם אַתְּ מַחֲזִיקָה הַכֹּל בַּמָּקוֹם

יִגְרְמוּ לָךְ לְהַרְגִּישׁ מְקֻדֶּשֶׁת וּבְכָל זֹאת

אַל תִּתְפַּתִּי לְהִשָּׁאֵר בַּמָּקוֹם.