ענבל אשל כהנסקי – שני שירים
- 14 במאי 2017
- זמן קריאה 1 דקות
*
נִשְׁכִי אוֹתִי בַּחֲנִיכַיִם רַכּוֹת, הַעֲלִיבִי אוֹתִי בְּבִכְיֵךְ לְלֹא מִלִּים. לְלֹא מִלִּים אַעֲלִיב אוֹתָךְ בַּחֲזָרָה. אַצְלִיף בָּךְ בְּשׁוֹטֵי הֶחָלָב אֲשֶׁר לִי, בְּכָל גּוּפֵךְ וּפָנַיִךְ. אָז אַשְׁאִיר אוֹתָךְ לְבַדֵּךְ וּגְרוֹנֵךְ נִחָר לִי מְאֹד. *
קְרֵבוֹת וּמְדַלְּגוֹת אֵלַי הַשָּׁעוֹת הַזְּעִירוֹת. טִפּוֹת חָלָב פְּעוּטוֹת מְלַחְלֵחוֹת שְׂפָתַי, בְּאוֹרָן קְרִירוּת מְתוּקָה, שֶׁכִּמְעַט שָׁכַחְתִּי.


תגובות