סיגל בן יאיר – שיר

גבעת נשר

שְׁתֵּי רַקָּפוֹת בְּלִי סֶלַע

מוּל מַחְצֵבָה וְהָהָר הַיָּרֹק כָּל יְמוֹת

(מוֹת אָבִי בַּחֲדַר נְעוּרַי)

כַּמָּה אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ

אֶל כְּאֵב זְרִיקַת הַטֶּטֶנוּס שֶׁפִּלַח אֶת זְרוֹעִי

בִּרְכַּי שֶׁכֻּסּוּ יוֹד אָדֹם נֶחְבְּטוּ שׁוּב וָשׁוּב

בַּדֶּרֶךְ לְגַן הַיְּלָדִים לְיַד הַמִּקְלָט הַנָּטוּשׁ בַּכִּכָּר קָרְטוֹן גְּלִישָׁה מְיוּתָם, שְׁתֵּי רַקָּפוֹת

נִצְרָבוֹת בְּשֶׁמֶשׁ זִּכָּרוֹן וְרֻדּוֹת כְּמוֹ קַעֲקַע

מַמְתַּקִּים בַּקּוֹלְנוֹעַ הַמְּאֻלְתָּר לִפְנֵי בְּרוּס לִי אֶגְרוֹף הַזַּעַם וְקִירְק דַּגְלַאס הָרַע וְהַיָּפֶה כָּךְ הָעֵינַיִם נִפְקָחוֹת נֶעֶצָמוֹת בַּחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁבָּא