רינה סופר – שלושה שירים

ליד הפרגוד

לְיַד הַפַּרְגּוֹד הִתְיַשַּׁבְתִּי.

מְנוֹרָה קְטַנָּה הֵאִירָה בַּחֹשֶׁךְ

עַל צְעִיף מֶשִׁי שָׁקוּף גּוֹלֵשׁ בְּרִשּׂוּל

מֵחָזִי עַד רַגְלַי הַיְּחֵפוֹת.

וְהַתְּשׁוּקָה הַמְּשֻׁגַּעַת נִשְׁכְּבָה

בֵּין הָאֵלִים וְהַמִּלִּים.

דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת.

תֵּאַטְרוֹן אוֹ מְצִיאוּת?

נִכְנַסְתָּ, לִטַּפְתָּ מֶשִׁי

בַּגּוּף הָרָטֹב הַשָּׁקוּף.

כאן

אֶת דַּלְתִּי טָרַקְתִּי,

אֶל תּוֹכִי הִזְדַּחַלְתִּי,

קוֹנְכִיָּה שֶׁל זְמַן.

מֵעִדָּן אֶל עִדָּן

הִתְגַּלְגַּלְתִּי כְּאֶבֶן,

מִלְּבַד אֶל לְבַד.

רוח

בַּמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ

אַתָּה עוֹטֵף אוֹתִי.

בַּמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יַיִן

אַתָּה מַשְׁקֶה אוֹתִי.

בַּמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִלָּה

אֲנִי עַל קְצֵה לְשׁוֹנְךָ!